אתה עירום מול עיני נבוך,ממערומיך שלך. אתה שפוף בגבך,מפנה אותו אלי ספק נשען,ספק לא כנגד קיר האבן המתקלף. אתה מסרב לנוע ונותר קפוא במקומך, מפוחד. אני מתקרב ומושך ידיך לאחור משחרר אחיזתן מבד הטלית. זו תלויה על וו על הקיר,מגוננת עליך... אך פוגעת בי,מונעת ממני קירבה. אתה מסובב פניך אלי ותר אחר הטלית. אני מצמיד פני לכוך צווארך נושק לעור האסור. אתה מהסס לכמה רגעים ואחרי כמה שניות זרועותיך נשמטות נשמטות ונותרות לצדי גופך,קפואות. גופך קר אלי,אך אתה לידי לא מאפשר קרבה. אני נושק ללחי אחת,גלוחה ומבחין,בזווית עיני,כי שוב.... אתה תר בעיניך אחרי הטלית אני תולש מן הוו את הטלית ומשליך אל בין זרועותיך. בהשפלת ראש,אני יוצא מן החדר וסוגר את הדלת בדממה.